בעוד שבשנים עברו נהוג היה להסתכל על ענף הרפואה המשלימה כמעין נגזרת שולית הנובעת מן הרפואות המסורתיות של המאות שעברו, הרי שכיום קופות החולים משלבות את מערך טיפולי הרפואה המשלימה כחלק אינטגרלי מסך השירותים המוצעים על-ידן.
מחקרים רבים שנערכו אודות טכניקות טיפול הנהוגות ברפואה המשלימה, מצאו כי חלקן אכן מביא עמו תועלות רפואיות בלתי מבוטלות, בעוד שחלקן האחר איננו מועיל בדבר (אם כי גם האפקט הפסיכולוגי די בו כדי לקדם הליכים רפואיים שונים).
יותר ויותר חוקרים קוראים כיום להסתכל על הרפואה המשלימה בשמה כן הוא ולהביט בה כאלמנט המשלים את החסר ברפואה הקונבנציונלית.
2 תפישות מנוגדות, האמנם?
הרפואה המערבית מציעה מגוון רחב של טיפולים וטכנולוגיות מתקדמות שמטרתן להבטיח אבחון מוקדם ככל הניתן.
עם זאת, בעוד שחלק מן התרופות מסייעות בסילוקה ומיגורה של מחלקה או סוגיה בריאותית מסוימת, הרי שחלקן האחר מספק מעין פתרון ביניים המשכך את תסמיני המחלה.
הרפואה המשלימה פועלת מתוך המטרה לספק פתרון הבוחן את שורשי הסוגייה הרפואית, המקורות מהם המחלה נובעת ושממנה עולים מעל פני השטח התסמינים השונים.
זרמים שהולכים ומתגברים בתחום, קושרים בין הרפואה האלטרנטיבית לבין הרפואה הקונבנציונלית באומרם כי ישנן פרקטיקות ופילוסופיות המשתלבות זו בזו.
הגישה המשלימה
הנוקטים בגישה זו אכן רואים ברפואה האלטרנטיבית ככזאת הצועדת יד ביד לצד הטיפולים הקונבנציונליים.
משמעות הדבר היא ששתי הגישות מתאחדות במטרה לטפל בבעיה בריאותית מסוימת. כך למשל, אדם הסובל ממחלה כרונית כגון קורהן, עשוי למצוא לעזר את ענף הרפואה המשלימה העוסק בדיקור סיני, כמו גם את תחום הנטורופתיה המרכיב תפריט תזונתי מותאם אישית.
בעוד שהרפואה המערבית מקדמת תהליכים פיזיולוגיים באמצעות תרופות, הרי שהרפואה המשלימה בוחנת את תופעות הלוואי ונוברת בשורש הבעיה למען שיפור רווחתו הכללית של המטופל.
הגישה ההוליסטית
הנוקטים בגישה זו מבקשים לשלב בין שני הפרקטיקה הקונבנציונלית המערבית לבין הפרקטיקה האלטרנטיבית, אך תותך התחשבות לא רק בסימפטומים הפיזיים כי אם גם בהיבטים הרגשיים, הנפשיים והרוחניים של האדם.
גישה זו לעתים זוכה ליחס מעט יותר ספקני, והיא משויכת לטכניקות טיפול כגון שטיפה אנרגטית וטיפולים הומאופתיים וכיוצא בכך.
הענף האקדמי בראי הרפואה המשלימה
טכניקות טיפול הנהוגות בתחומי הרפואה המשלימה, נלמדות כיום במכללות, אך אינן מוכרות כתואר אקדמי. גם נטורופתיה הנלמדת במשך 4 שנים, איננה מוכרת כתואר, ועם זאת, המגמה ההולכת וצוברת תאוצה כיום, מפלסת את דרכה גם לעולמות האקדמיים.
גם בענף האקדמי ניתן לראות יותר ויותר עבודות אקדמיות הסוקרות את ענף הרפואה המשלימה ומשלבות אותו בתוך המחקר הרפואי המערבי.
ניתן רק לשער כי במרוצת הזמן, מחקרים נוספים יאוששו חלק מטכניקות הטיפול בעוד שמחקרים אחרים ימצאו כי הפרקטיקה שננקטה איננה אלא רק גישה מסורתית.
